×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
מציאת בהמה ושטר חוב ושובר וגט אשה, ובו ה׳ סעיפים
(א) שְׁנָיִם שֶׁרָאוּ גָמָל אוֹ חֲמוֹר שֶׁל מְצִיאָה, וְקָדְמוּ שְׁנֵיהֶם וְהִנְהִיגוּהוּ אוֹ מְשָׁכוּהוּ, אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מַנְהִיג וְאֶחָד מוֹשֵׁךְ, קָנוּ שְׁנֵיהֶם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בַּחֲמוֹר. אֲבָל בְּגָמָל, אִם הָיָה אֶחָד מַנְהִיג וְאֶחָד מוֹשֵׁךְ, הַמּוֹשֵׁךְ קָנָה אֲבָל לֹא הַמַּנְהִיג.
מקורות וקישורים לשו״עבאר הגולהסמ״עט״זביאור הגר״אהגהות ר' עקיבא איגרטורמקורות וקישורים לטורבית יוסףאור חדש – תשלום בית יוסףפרישהב״חעודהכל
(א) א) לשון הרמב״ם פי״ז מהלכות גניבה ואבידה ד״ה וכ׳ ה״ה והכוונה שבגמל גופיה אם היו שנים מנהיגים קנו שניהם אבל א׳ מנהיג ואחד מושך המושך קנה ולא המנהיג כלישנא בתרא דגמ׳ פרק קמא דמציעא (דף ט׳ ע״א) איכא דאמרי הנהגה בגמל לא קני ופי׳ במקום משיכה ובריית׳ היא שם ופי׳ הרב בה פירוש נכון
(א) או שהיה א׳ מנהיג וא׳ מושך כו׳. זהו קאי אחמור לבד וכדמסיק וכתב בד״א בחמור כו׳ ודוקא בשניהן מנהיגין בגמל קנו שניהן דשניהן שווים בקנין משא״כ הנהגה במקום משיכה דקנין של משיכ׳ עדיפא מהנהגה וכדמסיק:
(ב) אבל לא המנהיג – כ״כ הרמב״ם פי״ז דגזילה וז״ל ב״י בר״ס קצ״ו ס״ד ש״מ דמשיכה והנהגה קונה להרמב״ם בין במכר בין במתנ׳ בין במציאה ל״ש בגמל ל״ש בחמור זולתי אם א׳ מושך להגמל וא׳ מנהיגו דאז מושך קונה מנהיג לא קונה עכ״ל ודעת הרא״ש והטור שם בסי׳ קצ״ו דגמל בהנהגה וחמור במשיכה איכא חד מנייהו דל״ק ולא ידעינן הי מינייהו קנה והי מנייהו לא קנה הלכך במכר ומתנה לא קנה חד מנייהו דאוקי ממונ׳ אחזקת מרא קמא ובמציאה והפקר קנו שניהן עכ״ל והא דכתב הטור בסי׳ זה שקנייה מהפקר שוה לקנייה דמכיר׳ כתבתי בפרישה דר״ל היכי דיש קנין גמור ולא בהני הנהגה בגמל ומשיכה בחמור דאית בהו ספיקא ושייך בהו לו׳ דאוקי ממונא בחזקת מרא קמא במכר משא״כ בהפקר ודו״ק:
(א) (ס״ב אבל קונה המוסירה) המ״מ כתב על סעיף זה שהוא דברי רמב״ם שהם דברי המשנה מפורשת במציעא עכ״ל ותמהתי מאוד שאין בפ״ק שום משנה אלא מימרא דר׳ חלבו בדף ה׳ [ח] דלא קנה הבהמה ע״י מוסירה במציאה אבל מקנין המוסירה לא מיירי ובאמת צ״ע האי פיסק׳ שמשמע דקנה כל המוסירה וקשה הא ראשה הב׳ היה על החמור ובסמ״ע כ׳ משום דבידו למשכה כו׳ ותמוה הוא דפ״ק דב״מ דף ט׳ א״ר אבוה כן הואיל ויכול לנתקה ולהביאה אצלו ואמרי׳ ע״ז דבדות׳ היא כו׳ ומ״ה מסקינן שם דרוכב קנה החמור ובית פגי׳ וכמ״ש בסעיף שאח״ז ובסמ״ע כ׳ דשם הטעם דבטלה המוסיר׳ שבראש הבהמה לגבי הבהמה כו׳ ולא משמע כן בסוגי׳ דלא הוקשה לתלמוד מ״ש בבריי׳ דהאוחז במוסיר׳ קנה כל המוסיר׳ מצד יכול לנתקה אצלו רק מכח דלא אמרינן כלל סברא כזאת הואיל ויכול כו׳ אבל אי הוה איירי להאי סברא שפיר קנה כל המוסירה אפילו מה שהיא בי׳ פגי׳ דאין שייך שם דבטל לגבי בהמה דאדרבה כיון שזה יכול לנתקה חשבינן כאילו כבר מנותקת מעל ראש החמור והכי ס״ל לר׳ אבוהו באמת רק דתלמוד׳ דחי דא״ל כלל הואיל ויכול וא״כ היאך נאמר דהרמב״ם סובר הואיל ויכול כו׳ וא״ל דבגמרא מיירי שיש עוד אחד שתפס בראש השני דהא כתב הטור בסי׳ זה אפי׳ כ״א שהגביה ראש שעל הקרקע לא קנה וכן משמע מרש״י וכ״פ בש״ע. ונלע״ד דכוונת הרמב״ם כאן במ״ש דקנה המוסירה לא על כל המוסירה קאמר לא דקמש״ל [אלא דקמ״ל] שם דיש לו קנין במוסירה אע״פ שאין לו קנין בחמור וסמך עצמו על מה שיכתוב שיעור הקנין במוסירה כמו כשיש עוד אחר שיתפוס החמור:
(א) שנים כו׳ – כאית דמותיב שם דללשון ראשון אפי׳ שניהם שוין איכא חד צד כו׳ משא״כ לאית דמותיב וכלי בתרא הנהגה בגמל וכ״ז כשיטתו כלי׳ בתרא:
(ב) (ליקוט) בד״א כו׳ – הרמב״ם כפי׳ אבל הרא״ש פי׳ כפרש״י דלישנא בתרא ל״פ כלל אלישנא קמא ופ׳ בפלוגתא דגמל וחמור בשניהם במכר ומתנה בשניהם לא קנה אבל במציאה והפקר קנה בשניהם דאין להוציא ממנו בספק וע״ל סי׳ ר״ב סי״ג ויש מי כו׳ (ע״כ):
(א) [סמ״ע אות ב] דאוקי ממונא אחזקת מרא קמא. נ״ב בדרישה סי׳ קצ״ז כתב דאם קנה חד לוקח מחד מוכר גמל בהנהגה וחמור במשיכה קנה א׳ ממנ״פ:
(א-ג) {א} בהמה של הפקר ובא אחד לזכות בה או שנים נקנית כדרך שנקנית במכירה ולמעלה בארתיו בסימן קצ״ז:
(1-3) (א) {א} בהמה של הפקר ובא אחד לזכות בה או שנים וכו׳ בנדרים פרק אין בין המודר (נדרים מג.) אמרינן הפקר כמתנה ולעיל נתבאר:
(א) המוצא בהמה ואחז במוסירה קנה רק מה שבידו ולא את הבהמה. כן כתבו הרמב״ם בהל׳ גזילה ואבידה יז,ז, וסמ״ג בעשה עד, וכתבו הטעם דאחיזה במוסירה מהניא רק כשמקבל מאדם אחר כגון במכר.
(1-3) (א) בהמה של הפקר כו׳ בפ׳ אין בין המודר:
ובא אחד לזכות בה כו׳ פי׳ איך יזכה בה שלא יבוא אחר לחזור לחטפה מידו:
או שנים כו׳ נתבאר בסימן קצ״ז דבשניהן רוכבים עליה ומנהיגין ברגלם ביחד שניהן קנאוה וכן אם א׳ רוכב ומנהיג ברגליו והשני הנהיגה לבד משא״כ בא׳ רוכב על החמור וא׳ תופס המוסירה וע״ש עוד שאר חילוקי דין קנין בהמה:
נקנית כדרך שנקנית במכירה וא״ת הלא כ״ר בשם הרא״ש בר״ס קצ״ז ז״ל דוקא גמל במשיכה וחמור בהנהגה אבל חמור במשיכה וגמל בהנהגה איכא חד מינייהו דלא קני ולא ידעינן הי מינייהו קני והי מינייהו לא קני הילכך במכר ובמתנה לא קנה חד מינייהו דאוקי ממונא בחזקת מריה ובמציאה והפקר קנו שניהן עכ״ל הרי לפנינו שבאלו נחלקה קניית מציאה והפקר מדין מציאה וי״ל דהרי רבינו לא כתב אלא דקניינן הן שוים ושם נמי קניינן שוה אם היינו יודעין במאי הן נקנין אלא שמכח ספיקא אמרינן בכל א׳ מהן לפי עניינו המע״ה וק״ל:
(1-3) (א) {א} בהמה של הפקר וכו׳. נתבאר לעיל בתחלת סי׳ רמ״א שכדרך שנקנה המקח כך נקנית המתנה ע״ש ובנדרים פ״ד (דף מ״ג) מבואר דהפקר דינו כמתנה:
מקורות וקישורים לשו״עבאר הגולהסמ״עט״זביאור הגר״אהגהות ר' עקיבא איגרטורמקורות וקישורים לטורבית יוסףאור חדש – תשלום בית יוסףפרישהב״חהכל
 
(ב) בֶּהֱמַת מְצִיאָה שֶׁקָּדַם אֶחָד וְאָחַז בַּמּוֹסֵרָה, לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּמְשֹׁךְ אוֹ יַנְהִיג, וְכֵן בְּנִכְסֵי הַגֵּר, אֲבָל קָנָה הַמּוֹסֵרָה לְבַדּוֹ.
מקורות וקישורים לשו״עבאר הגולהסמ״עש״ךבאר היטבביאור הגר״אטורמקורות וקישורים לטורבית יוסףאור חדש – תשלום בית יוסףפרישהב״חעודהכל
(ב) ב) שם ד״ז מימרא דאמוראי שם והכי תני׳ אידי שם דף ח׳ ע״ב
(ג) ג) משנה שם ריש ב״מ
(ד) ד) שם ע״כ במימרא דרב חלבו א״ר הונא מפני שאין שם דעת אחרת מקנה
(ה) ה) מברייתא ואוקימתא דגמ׳ שם ד״ט ע״א
(ג) בהמת מציא׳ כו׳. עד בנכסי הגר – הטעם דבשניהן אין דעת אחרת מקנה אותם מה שא״כ במכר ומתנה ע״ל סי׳ קצ״ז וקצ״ח:
(ד) אבל קנה המוסירה – הא דקנה כולה משום דבידו למושכה כולה אליו מראש הבהמה משא״כ בסעיף שאחר זה בא׳ רוכב כו׳ כיון דרוכב קנה הבהמה בטילה המוסירה מה שהיא קבועה בראש הבהמה גבי הבהמה וכיון דלא קנה כולו גם מה שביני ביני לא קנה כיון דלא הגביהו כ״א ראש א׳ וראש השני ה״ל כמונח ע״ג קרקע וע״ל סי׳ קצ״ז ורס״ט:
(א) בהמת מציאה כו׳ – עיין בתשובת ר״י לבית לוי סי׳ מ״ט וסי׳ ס׳.
(ב) אבל קנה המוסירה לבדה – הא דקנה כולה משום דבידו למושכה כולה אליו מראש הבהמה משא״כ בסעיף שאח״ז בא׳ רוכב כו׳ עכ״ל הסמ״ע ותימא שהוא נגד הש״ס פ״ק דמציעא דף ט׳ ע״א מוכח שם דלא קנה מטעם דיכול לנתקו אצלו וכדלעיל סי׳ רס״ט ס״ה וא״כ צ״ל דכאן קנה המוסיר׳ מה שתפוס בידו וכן הוא בסמ״ג עשין דף קנ״ד ריש ע״ג ובהגהות מיי׳ פי״ז מה׳ גזילה להדיא ע״ש ועמ״ש לעיל סי׳ קצ״ה ס״ד.
(א) ינהיג – ע״ל סי׳ קצ״ז וקצ״ח:
(ב) לבדו – הא דקנה כולה משום דבידו למושכה כולה אליו מראש הבהמ׳ משא״כ בסעיף שאח״ז באחד רוכב כו׳ כיון דרוכב קנה הבהמ׳ בטלה המוסירה שקבוע בראש הבהמ׳ לגבי הבהמ׳ וכיון דלא קנה כולה גם מה שביני ביני לא קנה כיון דלא הגביה רק ראש אחד וראש הב׳ ה״ל כמונח ע״ג קרקע וע״ל סי׳ קצ״ז ורס״ט עכ״ל הסמ״ע ותימא שהוא נגד הש״ס ב״מ דף ט׳ ע״א דמוכח שם דמטעם דיכול לנתקו אצלו לא קנה וכמ״ש בסי׳ רס״ט ס״ה וא״כ צ״ל דכאן קנה המוסירה מה שתפוס בידו וכן הוא בסמ״ג עשין ע״ד דף קנ״ד ריש ע״ג ובהגמי״י פי״ז דגזילה להדיא ע״ש ועמ״ש בסי׳ קצ״ה ס״ד. ש״ך:
(ג) עד כו׳ – כמ״ש בס״א:
(ד) (ליקוט) אבל קנה כו׳ – דוקא מה שתפוס בידו. סמ״ג והג״מ ועש״ך וכמש״ש בגמ׳ זה קנה כו׳ וזה קנה מה שתפוס בידו (ע״כ):
[ביאור לסעיף זה כלול בביאור סעיף א]

[ביאור לסעיף זה כלול בביאור סעיף א]

[ביאור לכל הסימן כלול בביאור סעיף א]

[ביאור לסעיף זה כלול בביאור סעיף א]

[ביאור לסעיף זה כלול בביאור סעיף א]

מקורות וקישורים לשו״עבאר הגולהסמ״עש״ךבאר היטבביאור הגר״אטורמקורות וקישורים לטורבית יוסףאור חדש – תשלום בית יוסףפרישהב״חהכל
 
(ג) הָיָה אֶחָד רוֹכֵב וְאֶחָד אוֹחֵז בַּמּוֹסֵרָה, הָרוֹכֵב קָנָה הַבְּהֵמָה וְהַמּוֹסֵרָה שֶׁעַל לְחָיֵי הַבְּהֵמָה בִּלְבַד, וְזֶה שֶׁאָחַז הַמּוֹסֵרָה קָנָה מִמֶּנָה מַה שֶּׁאָחַז בְּיָדוֹ, וּשְׁאָר הַמּוֹסֵרָה לֹא קָנָה שׁוּם אֶחָד מֵהֶם. {הַגָּה: הָיוּ שְׁנַיִם רוֹכְבִין, קָנוּ שְׁנֵיהֶן. הָיָה אֶחָד רוֹכֵב וְאֶחָד מַנְהִיג, קָנוּ שְׁנֵיהֶם וְיַחֲלֹקוּ (טוּר סִימָן קנ״ז ס״ו בְּשֵׁם הָרא״ש ורי״ו נ״י ח״ד).}
מקורות וקישורים לשו״עבאר הגולהסמ״עבאר היטבביאור הגר״אטורמקורות וקישורים לטורבית יוסףאור חדש – תשלום בית יוסףפרישהב״חעודהכל
(ו) ו) שם דין ז׳ וכתב ה״ה ברייתא ואוקימתא דרב אשי שם וכדעת הרי״ף דרכוב בלא הנהגה קנה
(ה) היה אחד רוכב כו׳ – סתם מור״ם כאן כדעת הרמב״ם דס״ל דברכיבה לבד אפי׳ לא הנהיג׳ ברגליו קנהו ואין כן דעת הרא״ש וכמ״ש לעיל סי׳ קל״ח וקצ״ז:
(ג) רוכב – כאן סתם הרמ״א כדעת הרמב״ם דסבירא ליה דברכיבה לבד אפי׳ לא הנהיגה ברגליו קנהו ואין כן דעת הרא״ש כמ״ש בסי׳ קל״ח וסי׳ קצ״ז ע״ש. סמ״ע:
(ה) (ליקוט) הרוכב קנה – דלא כשמואל שהקשו שם הרבה עליו ואע״ג דשנינהו שינויי דחיקי נינהו וכ״ה הסוגיא שם א׳ אלא מהא היו שנים רוכבין כו׳ ודלמא כו׳ אבל הרא״ש פ׳ דרכוב לא קני ע״ש ואין דבריו נראין וכ״פ בש״ע י״ד סי׳ רצב סי״ב וערא״ש ה׳ כלאים בה״ק (ע״כ):
(ו) היו כו׳ – מתני׳ שם ודלא כשמואל דאתותב בכמה קושיין שם ואע״ג דשנינהו שינויי דחיקי נינהו:
[ביאור לסעיף זה כלול בביאור סעיף א]

[ביאור לסעיף זה כלול בביאור סעיף א]

[ביאור לכל הסימן כלול בביאור סעיף א]

[ביאור לסעיף זה כלול בביאור סעיף א]

[ביאור לסעיף זה כלול בביאור סעיף א]

מקורות וקישורים לשו״עבאר הגולהסמ״עבאר היטבביאור הגר״אטורמקורות וקישורים לטורבית יוסףאור חדש – תשלום בית יוסףפרישהב״חהכל
 
(ד) דִּין מְצִיאַת שְׁטָרוֹת וְשׁוֹבְרִים, נִתְבָּאֵר בְּסִימָן ס״ה.
טוראור חדש – תשלום בית יוסףעודהכל
{ב} ומציאת שטרות ושוברים כתבתי למעלה בסימן ס״ה.
[ביאור לכל הסימן כלול בביאור סעיף א]

טוראור חדש – תשלום בית יוסףהכל
 
(ה) דִּין מְצִיאַת גֵּט, נִתְבָּאֵר בְּטוּר אֶבֶן הָעֶזֶר סִימָן קל״ב וְסִימָן קנ״ג.

טוראור חדש – תשלום בית יוסףעודהכל
ומציאת גט ושובר של כתובה כתבתי באבן העזר (סי׳ ק״י וקנ״ג).
[ביאור לכל הסימן כלול בביאור סעיף א]

טוראור חדש – תשלום בית יוסףהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×